ברוכים הבאים למדור הצרכנות הכי מתוק שיש ברשת! כמי שמכירים אותי הרבה זמן אתם יודעים שאני כל כך אוהב לעלות סטוריז עם הפינה שלי ״אורבין ממליץ!״. הפעם לקחתי את זה צעד אחד קדימה למדור ממש מושקע בו אביע את דעתי (הארוכה) במבחן טעימה למוצרים הכי חדשים שמושקים בישראל. אז מוכנים להיות רעבים?
קופסאות הממתקים של ״סטטוסים מתוקים״
אוקי מאיפה אני מתחיל?! אולי מגילוי נאות קטן: אני מכור ושרוף על העמוד הזה. אני גם מכיר את מי שעומדים מאחורי הדבר המתוק הזה והמטרה שלהם היא אחת: לעשות מתוק בעולם. עכשיו אני יכול לחשוף לכם קצת מאחורי כל עולם המשפיענים שיש בארץ והכל.. כי אתם מכירים אותי כבר, אין פה בולשיט.
בתור אחד גם שעבד ממש במשרה של מנהל קריאייטיב במשרד משפיענים וכמנהל השיווק של רשת גלידות מאוד גדולה בארץ (מתחרז עם זלדה): בעולם הזה של המשפיענים? אין באמת באמת פרגון. ולמצוא מישהו/מישהי שירצו שתצליח? ששמחים עבורך? זה מאוד קשה. וסטטוסים מתוקים? הם אותם אנשים ששמחים עבורך ורק רוצים לעשות טוב, אז ככה שמדובר בהקדמה מספיק טובה למוצר הראשון שהם משיקים, טוב בעצם 3 מוצרים: 3 קופסאות ממתקים! וזה מה שנקרא צרחות. ובמשפט אחד: קופסאות ממתקים כאלו לא נראו בארץ!
עכשיו באתר שלהם (שמאוד נוח כממשק הזמנה והכל וזו נקודה חשובה לדעתי כי זה ממש כמו אפליקציה) מבטיחים שנמצא את הממתקים הכי שווים שיש בעולם והכל בקופסא אחת. לבחירה יש 3 קופסאות: 199,299,399. בהתאם למחיר גם מספר המוצרים עולה בכל קופסא והכי סיקרנה אותי היא קופסת הזהב שיש בה 30 מוצרים. אבל לסיקור הזה אסקר את הקופסא האמצעית ״קופסת האקסטרים״ שמכילה 22 פריטים + הפתעה בפנים שלא אעשה לכם ספוילר… אבל זו הפתעה מתוקה וכיף היה לראות אותה בפנים!
קודם כל העיצוב: אני כל כך אוהב מנימליזם כי לדעתי הוא יותר בועט ונקי וכך הקופסאע נראית. 2 צבעים בולטים בה שהם סימן הזיהוי של ״סטטוסים מתוקים״, תכלת וורוד. ממש כמו מקדולנס, יש משהו מאוד בוגר ומאופק בבחירת עיצוב כזה. משהו שגורם לך לראות את שני הצבעים האלו והופך אותך לשמח. כי מה יותר משמח ממתקים?! את הקופסא מקשטים דואנטס וזה המוטיב גם של הגלויות בפנים ומבחינתי זה מרענן אל מול כל קופסאות הממתקים שיש בחוץ.
המבחר: כמה שאני אוהב קופסאות מסתורין! אתה לא יודע מה אתה מקבל עד הרגע שאתה עושה אנבוקסינג וזה הדבר הכי מסקרן שיש. וגם לא ארצה להרוס לכם את כל המסתורין כי יש בזה משהו… היסטרי. אבל היי לקורנפלקס ריסז! שזו אהבה שהתוודעתי אליה בניו יורק וכל כך רציתי שיגיע לארץ. פתאום אני קולט שיש בפנים אותו ובשנייה חזרתי לניו יורק שפשוט אכלתי את זה ככה אפילו בלי חלב. אבל עם שמים חלב? זה אסון לאנושות כי זה הופך לחלב בוטנימי בטירוף. אחרי זה אני קולט בלילה להכנת עוגה של אוראו! אוקי? תקראו שוב, בלילה להכנת עוגה. ופה הבנתי משהו, כמה שזה נחמד שאחרי שאפרק את כל הממתקים עדיין נשאר איתי עוד דברים ואוכל להכין ממש עוגה וזה בתרגום חופשי באנגלית ״המתנה שממשיכה להביא מתנות״.
לאט לאט המשכתי לעשות עוד אנבוקסינג והמותגים הכי מטורפים היו שם, החל מפופ טארטס ועד רגוסה (זה לפוסט נפרד אבל הרגוסה עם כל האגוזי לוז?! הדבר השני שצריך לשים עליו מדבקת אזהרה לפני פתיחה כי זה צרחות). בקיצור– לא סופרים קלוריות בקופסאות אלו וככה צריך.
שורה תחתונה: אורבין ממליץ! מדובר בקופסאות ממתקים שבהחלט מעניקות בשורה אל מול הקיים בשוק, החל מהמבחר המאוד רחב המכיל ממתקים באמת מטורפים. והייחוד פה עוד יותר גדל כי מדובר בממתקים שאם אני הולך לסופר ליד הבית? אני לא אמצא. ואם כן? אז אמצא בתג מחיר שיגרום לי לרצות לעשות אחורה פנה ולאכול ביסווקיט פתיבר בבית מעצבים. מחכה לקופסאות הבאות שיעשו לנו שמח, כי כשיש מטרה לעשות מתוק בעולם? זה בא לידי ביטוי בכל ביס וביס.
קישור להזמנה: https://bit.ly/StatusimMetukim
קרמוגית במילוי קרם במבה מתוקה
יש דברים שלפעמים לא צריך לגעת בהם. קצת מתחיל להרגיש שכל מוצר שקיים בשוק? עושים לו מתיחה, הרחבה והכנסת כל מותג אפשרי לתוכו. אחד מהם זה הקרמוגית של אוסם (שגם עלית חוטאים בזה לדעתי ותכף אסביר):
בשנתיים האחרונות יצאו כל כך הרבה מוצרים לשוק שלקחו את הטעם המוכר, אהוב שכולנו מכירים כמו למשל טורטית וכיווצו אותו לתוך מוצר אחר עם אותו טעם דומיננטי. עכשיו יש משפט שאומר ״אם זה לא מקולקל אל תתקן את זה נכון?״ וזה בדיוק המשפט שמתאים פה.
מי מאיתנו לא גדל על במבה אדומה, טעם ובעיקר ריח שמחזיר אותנו לרגע מסוים בילדות בו הכל הכל טוב, תמים וכל מה שחשוב לנו באותו הרגע בחיים? זה לאכול כמה שיותר מהשקית האדומה הזו.
עכשיו המטרה של להרחיב את אותו טעם מוכר היא טובה אוקי? אבל הביצוע כל כך שגוי ואפרק את זה כמו מדען בסדרת דלת תקציב של נטפליקס:
- המילוי– נראה שלא רצו להשקיע במילוי עסיסי וטוב, הקרם שאמור להיות דומיננטי מתכווץ בתוך העוגיה והוא כמעט ולא זכיר.
- הטעם– צריך לאכול לפחות 2.5 כדי להרגיש בלשון את הטעם המוכר שכולנו גדלנו עליו. עכשיו רק שתבינו שזה אומר שאנחנו צריכים להקריב 2.5 כפיות סוכר (ב-2 יחידות) כדי להרגיש את הטעם המוכר.
שורה תחתונה: אורבין לא ממליץ! כוונות טובות אבל ביצוע רחוק מלהיות משהו שאקנה עוד פעם בסופר. לפעמים יש דברים שלא צריך לגעת בהם אוסם (וכן גם עלית). לדעתי יש דברים שצריכים להישאר במקור שלהם ממש כמו עונה בנטפליקס שהעונה המקורית טובה ואז עושים ספין אוף שנכשל במבחן התוצאה אצל הצופים, אז רק פה במבחן הטעם.
סניקרס קרימי
יש רגעים בחיים שמשיקים מוצר שלא ידעת שאתה צריך בחיים. עכשיו לפעמים המוצר הזה הופך להיות חלק מהחיים שלך ברמה שאתה מחכה לקפה של הבוקר (או תירוץ באמצע היום להכין קפה) כדי לצרוך אותו. עכשיו אני מצהיר: אני חשדן מול מוצרים חדשים, אבל האמת קצת יותר סקרן כן? כי ברגע הטעימה הראשון, השני וטוב… גם השלישי אני שם את המוצר בטבלת ״לחפש תירוץ להגיע אליו במהלך היום״ או בצד השני של ״נחמד מינוס אבל אני חייב משהו מתוק דחוף וזה נמצא בבית״.
יש רגעים בחיים שמשיקים מוצר שלא ידעת שאתה צריך בחיים. עכשיו לפעמים המוצר הזה הופך להיות חלק מהחיים שלך ברמה שאתה מחכה לקפה של הבוקר (או תירוץ באמצע היום להכין קפה) כדי לצרוך אותו. עכשיו אני מצהיר: אני חשדן מול מוצרים חדשים, אבל האמת קצת יותר סקרן כן? כי ברגע הטעימה הראשון, השני וטוב… גם השלישי אני שם את המוצר בטבלת ״לחפש תירוץ להגיע אליו במהלך היום״ או בצד השני של ״נחמד מינוס אבל אני חייב משהו מתוק דחוף וזה נמצא בבית״.
עכשיו כשניגשתי לטעום את הסניקרס הקרמי לא כל כך הבנתי לקראת מה אני ניגש כי שאלתי את עצמי ״רגע היי. מה אכלתי עד עכשיו? הממרח בוטנים בפנים לא היה קרמי?״. כאילו עושים לי ״המופע של טרומן״ וגורמים לי לחשוב שהממרח בפנים לא היה קרמי כל הזמן הזה? הכל לא היה אמיתי? הרי מה ההבדל בין ממרח קרמי לממרח לא קרמי? ואז זה כבר התגלגלו לשאלות על היקום, על יקומים מקבילים בהשפעת ספיידרמן ובקיצור.. הפסקתי ולקחתי ביס והמחשבות פסקו.
מבחן הטעם: בואו נודה שאי אפשר לטעות יותר מדי בחמאת בוטנים כן? במיוחד ריסז שזה אמא ואבא של הצרחות. אבל חוץ מהמרקם של הממרח לא הרגשתי שינוי מטורף שיגרום לי להיות בררן בסניקרס הבא שאוכל. המרקם הפך להיות טופי כזה בפה ולא הצלחתי לדבר יותר מדי באותו רגע אבל מזל שזה עוד יחסית קטן (2 יחידות במארז בודד).
המחיר: 3.90 שקלים לחטיף.
שורה תחתונה: אורבין ממליץ! בסה״כ אהבתי וזה טעים (ועוד יותר בבראוניז שהכנתי לחברה ממש טובה שלי). מדובר בחטיף שהוא לא יעבור חלק לאוהבי הסניקרס לדעתי, הסיבה? המרקם של החמאת בוטנים הפך להיות על גבול הטופי וכמו שיש מדבקת ״סוכר בכמות גבוהה״? אז ככה צריך שיהיה על המארז ״טופי בכמות גבוהה״.
קרמבו ״תן בו״
נכון זה סיקור באיחור על המוצר השנוי במחלוקת הזה, אבל מדור צרכנות חדש ולא יכולתי שלא לעשות מבחן טעימה לקרמבו שגרם לחיצוי של עם ישראל כמו שהטורטית עשתה. עבור כולנו כמעט חורף אומר להעמיס בעגלה בסופר מארז קרמבו, לאכול אחד באוטו בדחיפות ואז להעלים את זה כמו דייסון v890 (ברצינות, כמה דייסונים יוצאים כל שנה? זה כמו אייפון כל הגרסאות והשמות השונים. זהו הייתי חייב לשחרר את זה).
ועכשיו לקרמבו שחברת ווילי פוד מייבאת באופן רשמי מדנמרק לישראל ״קרמבו תן בו״. שנייה, לפני הכל– איך בחרו שם כזה למוצר שאמור להיות בשורה ולתת פייט מול המונופול של הקרמבו בישראל? תן בו? זה לא מתגלגל לי בלשון כמו רשת שופרסל שהקימה את רשת בי כמתחרה של סופר פארם.
מבחינת הטעם: הדבר היחיד שאהבתי זה ההציפוי שהיה מעולה מעולה לדעתי! כאדם שאוהב מריר הציפוי בהחלט טוב. אבל שם זה נגמר, בציפוי. כל מה שקורה למטה פשוט לא טוב. הקציפה עצמה מתוקה בצורה כל כך קיצונית שגם אני הייתי צריך להפסיק אחרי ביס אחד ואז הגעתי לתחתית שפיצלה את עם ישראל: הביסקוויט שמפלג אותנו לאנשים שמתחילים ממנו או מסיימים איתו. עכשיו התחתית בקרמבו המדובר? היא כל כך דקה ולא קריספית שדי צרחתי באמצע. כאדם שאוהב את הביסווקיט אני לא הבנתי מה קרה לו ואיך הוא התכווץ ככה.
מחיר: 9.90-19.90 לאריזות של 6 או 12 יחידות.
בשורה תחתונה: אורבין לא ממליץ! כמו המשפט המפורסם ״אני לא אוכלת עוף יפה שלי״, אז ״אני לא אוכלת תן בו יפה שלי״ ובזה אסכם.
במבה inside out:
אז מבחן הטעימה הראשון הוא של המוצר החדש מבית אוסם (כן אותה חברה שאף אחד מאיתנו לא הפסיק לדבר עליה ויותר נכון להתעצבן עליה על עליית המחירים). האמת? אני חייב להצהיר משהו, אני הרבה שנים בקושי קונה מוצרי מותג של מוצרי הבסיס שלי בבית. לפני המון שנים גיליתי שיש הרבה מוצרים של מותגים אחרים ולא מוכרים כמו למשל מותג פרטי של הסופר עצמו? המיוצרים באותו המפעל בדיוק של חברות המותג. כך, אנחנו אוכלים את אותם המוצרים, ללא מיתוג ובהרבה פחות כסף (כך זה היה בזמנו עד שהחברות הרקיעו שחקים במותגים הפרטיים והרסו את זה). אבל בואו נחזור לווריאנט ה-190 לדעתי שעושים לבמבה (הבנתם? וורינאט? מי שראה ״לוקי״ יבין אותי!).
חייב לציין שפעם ראשונה שראיתי את זה בסופר? התלהבתי מהרעיון. אבל בגלל שאני שם לב לדברים הכי קטנים… נזכרתי שהצבע הכסף של הבמבה היה ממש לאחרונה עם במבה בשילוב גולדה (שלדעתי לא היה מוצלח האמת). אז מבחינת העיצוב לדעתי אוסם יכלו לגוון עם צבע אחר או לחכות לזמן רחוק יותר להשקה, אורבין זוכר הכל!
מבחן הטעם: כל הקטע זה שהנוגט הרי בחוץ והממרח בוטנים נמצא בפנים, למי שממש ממש מכור לבמבה? זה יפריע לדעתי כי הנוגט עכשיו היא הזמרת סולו והבמבה הבוטנית הפכה להיות זמרת הליווי מאחורה בחושך שאף אחד לא רואה אותה והיא שרה מצוין כן? אני האמת אהבתי את השילוב כי אני אוהב מתוק הרי! המרקם היה טוב מאוד והנוגט השתלט על הכל והפך את זה למשהו אחר שאני לא בטוח כמה אוהבי הבוטנים יאהבו, אני אהבתי אבל לא עפתי כדי לקנות בסופר.
המחיר (לפי פריסז): במבה אינסייד אאוט (60 גרם) יעלה בין 1.98 עד 5.95, מחיר אריזה גדולה יותר (130 גרם) יעלה בין 6.67 ועד 11.90.
שורה תחתונה: אורבין חצי ממליץ! ממליץ למי שממש אוהב נוגט ולא ממליץ למי שאוהב חמאת בוטנים ורגיל לקבל את זה בכל הכוח מהוריאנטים הקודמים של הבמבה.
טוניס TONY CHOCOLONELY:
את השוקולד המפורסם מאמסטרדם מצאתי ברשת החנויות טסה (באופן זול משמעותית מחנויות ממקתקים שנמצאות בקניונים וכאלה) וכמה שאני התרגשתי! את טבלאות השוקולד המדוברות הכרתי באמסטרדם והתאהבתי בהם, העושר של התוספות, הצורה הלא רגילה מבפנים ובמיוחד התרגשתי ששמעתי את הסיפור מאחורי השוקולד וזה בהחלט סיפור מעורר השראה.
הסיפור מאחורי המותג: למותג יש מטרה אחת עליונה והיא לשחרר את עולם הקקאו המנוהל על ידי כמה חברות בלבד מהעסקת ילדים בתנאי עבדות קשים, כך שייצור השוקולד יהיה ללא עבדות.
העיתונאי טֶאוּן ואן דה קוֹאוּקֶן גילה כי בתעשיית השוקולד זה אכן קורה והחליט שהוא מקים בעצמו חברת שוקולד שהייצור יהיה ללא עבדות כלל. לשם כך הוא שינה את חלוקת טבלת השוקולד שכעת לא מחולקת למרובעים שווים אלא לחלקים שלא שווים בגודלם ובצורתם, הסיבה? הינה הייתה להראות שתעשיית השוקולד ממשיכה את האי שיוון החברתי הקיים. ופעם הבאה שתפתחו את האריזה? תוכלו לקרוא את ההיסטוריה ואת המטרה כי זה כתוב על העטיפה.
בארסנל המוצרים תוכלו למצוא מגוון טעמים של שוקולד מריר, חלב, לבן ועם תוספות מטורפות בהחלט! והשיא? הושק בית קפה באמסטרדם שכולו מושתת על טוניס! תוכלו למצוא שם מרצנדיי׳ס, קינוחים ועוד.
מבחן הטעימה: אז בטסה מצאתי והופתעתי האמת… מגוון עצום של טעמים – החל משוקולד עם קינמון, שוקולד עם עוגיות שוקולד ציפ׳ס ומה לא! והחלטתי שאעשה סיקור של 2 מהטעמים שהעוקבים שלי כתבו לי בלי הפסקה עליהם.
הראשון הינה האריזה הכתומה שהיא בטעם שוקולד מריר עם חתיכות עוגיות קקאו, קרמל ולימון טבעי. ושכחתי להגיד שכל טבלה זה 180 גרם כן? בהחלט כבד ומפנק! אוקי וואו! הטעם של השוקולד עצמו בהחלט טעים ואני חסיד של שוקולד מריר אוקי? כמה שיותר מריר יותר טוב עבורי! ולפגוש פתאום חתיכות עוגיות עם פצפוצי קרמל היה מפגש של מתוק ומריר שגרם לי לרצות להמשיך לאכול.. ולאכול.. ובקיצור לאכול עוד. חייב להדגיש שמאוד נוח והתרגלתי ממש מהר לצורה הלא שגרתית של השוקולד, פעם אחת מקבלים משולש ופעם אחת עיגול ובקיצור דיאטה אין פה.
הטעם השני שבחרתי לטעום הוא הסגול של שוקולד חלב עם קינמון ושברי ביסווקיט: אוקי!!! לא כולם אוהבים קינמון ואני יודע את זה. אבל השילוב של קינמון עם ביסווקיט ועטוף בשוקולד?! זה משהו שחובה לנסות לדעתי. הקינמון מאזן את המתיקות של השוקולד חלב ועם הקראנציווות של הביסווקיט בפנים? צרחתי.
המחיר (בטסה): 17.90 ש״ח לאריזה של 180 גרם
שורה תחתונה: אורבין ממליץ! כמי שחיכה לזה הרבה שנים מאמסטרדם יש פה בשורה מטורפת לדעתי לאוהבי השוקולד בארץ ומביוחד לחברה שיא הטובה שלי טל! שתמיד כשהייתי באמסטרדם הייתי קונה לה טבלה כזו כי היא מכורה לזה. לצערי לא פגשתי גיוון ואיכות כזו מול המותגים השונים בישראל ובהחלט שווה את המחיר תמורת מה שמקבלים.
יש אותו עכשיו גם ברמי לוי omg
זהו אמסטרדם הגיעה לישראל!!! מטורף! טעמת אותו?
מתה על הפוסטים שלך ועל הסקירות שלך!! ככ כיף לעקוב אחריך. וחידשת לי עם Tony's ❤🍫
איזה כיף! תודה על המחמאה 🙂 וכן עכשיו יהיה יותר טעים להינות מהשוקולד!